מוסדות דת יהודיים

פסיקה

דיינים

• בג"צ 732/84 ח"כ יאיר צבן נ' השר לענייני דתות והדיין הרב עובדיה יוסף מ (4 ) 141
  נפסק כי בשל היותם חלק מהרשות השופטת דיינים אינם רשאים לעסוק בפעילות פוליטית או לתת ייעוץ פוליטי לפונים אליהם גם אם הרבנות מתירה זאת, שכן התנהגות מעין זו פוגעת באימון הציבור ברשות השופטת ולפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות .

הקצאת תמיכות

• בג"צ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות נג (5 ) 337
  בפסק הדין נדונה עתירה של התנועה המסורתית נגד דחיית בקשתה לתמיכה. נקבע כי חלוקת תמיכות מתקציב משרד הדתות חייבת להעשות בהתאם לעקרון השוויון ובאופן המבטיח פלורליזם. כן נקבע, כי על חוק התקציב השנתי להיות תואם את חוק יסודות התקציב, וכי סטייה משוויון בחלוקת התקציב תותר רק משיקולים ענייניים היכולים להצדיקה.
• בג"צ 1447/03 פנים- להתחדשות יהודית ...[ פדאור ( לא פורסם ) 04 (17 ) 508 ]
  בפסק הדין נדונה טענת הפליה בחלוקת התמיכות כנגד עמותות שאינן אורתודוכסיות . נקבע כי אין לאף עמותה זכות קנויה בתמיכה של המדינה וכי דרישת הגודל שנקבעה במסגרת מבחני התמיכה הינה סבירה ולא כוונה כנגד העותרים דווקא. כן נקבע כי הפליה קודמת בתקצוב אינה מקימה זכות להעדפה מתקנת.

התנתקות

• בג"צ 7710/05 - הרב ישי בר חן ואח' נ' מר אריאל שרון - ראש ממשלת ישראל ואח' . תק-על 2005(3), 2400.
  בפסק הדין נדונה שאלת סמכות הממשלה להורות על הריסת בתי כנסת בעת ביצוע ההתנתקות מרצועת עזה. נפסק כי מכיוון שבית המשפט נוהג בריסון בעניינים בעלי אופי מדיני תמחק העתירה ובית המשפט יאמץ את ההסכמות החלקיות אליהן הגיעו הצדדים במהלך הדיונים.
• בג"צ 8031/05 - עו"ד צבי הרניב ואח' נ' ממשלת ישראל-שר הבטחון ואח' . תק-על 2005(3), 2668.
  בית המשפט דחה את העתירה שהוגשה יום לאחר פסק הדין שניתן בעתירה 7710/05 - בנוגע להחלטת הממשלה להרוס בתי כנסת ברצועת עזה בעת ביצוע ההתנתקות -שבה נפסק כי מכיוון שבית המשפט נוהג בריסון בעניינים בעלי אופי מדיני הוא יאמץ את ההסכמות החלקיות אליהן הגיעו הצדדים במהלך הדיונים והעתירה תמחק.

זרמים לא אורתודוקסים

• בג"צ 699/89 ענת הופמן נ' מועצת עיריית ירושלים מח (1 ) 678 .
  בפסק הדין נקבע כי ההחלטה לפסול מועמדים הנמנים עם זרמים לא אורתודוקסיים ביהדות, על רקע אמונתם לוקה בהפליה ופוגעת בעיקרון השוויון. כן נפסק כי יש צורך בתשתית עובדתית של ממש כי מינויו של מועמד יגרום לקשיים בתיפקודה של המועצה על מנת להצדיק פסילתו .
• בג"צ 4733/94 פרופ' יהודית נאות נ' מועצת עיריית חיפה מט (5 ) 111
  בפסק הדין נפסלות החלטות של מועצות רשויות מקומיות שפסלו מינויים של נציגי זרמים לא אורתודוכסיים למועצות דתיות. נקבע כי חובה על רשות מקומית לתת ייצוג במועצה הדתית על פי מפתח סיעתי פוליטי וכי בבחנה את התאמתו האישית של כל מועמד אין הרשות רשאית לפסלו מטעמים שבהשקפת עולם.

מועצה דתית

• בג"צ 6300/93 המכון להכשרת טוענות בית דין באמצעות מנהלו גב' נורית פריד נ' השר לענייני דתות, כבוד ראש הממשלה מר יצחק רבין מח (4 ) 441
  בפסק הדין מקבל בית המשפט חלק מטענות המכון בדבר אפליה שרירותית כנגד תלמידותיו בבחינות הההסמכה לטוענים רבניים ובדבר חוסר סבירות הקריטריונים להכרה במוסדות להכשרת טוענים רבניים. בית המשפט מורה על קביעת קריטריונים חדשים להכרה במוסדות ועל ביצוע בחינות חוזרות לתלמידות.
• בג"צ 153/87 לאה שקדיאל נ' השר לענייני דתות מב (2 ) 221
  נפסק כי מועצה דתית הינה גוף מנהלי הכפוף לחוק המדינה ולא גוף הלכתי הכפוף להלכה, וכי פסילת אישה מלכהן כחברה במועצה דתית מהווה אפליה מטעמי מין ולכן נוגדת את תכליתו הכללית של חוק שירותי הדת, הכוללת את עקרון השוויון בין המינים .
  
• בג"צ 953/87 א. פורז, עו"ד נ' שלמה להט , ראש עירית תל- אביב – יפו מב (2 ) 309 .
  בפסק הדין נקבע כי כשירותם של חברי האסיפה הבוחרת רב עיר נקבעת על פי החקיקה המסמיכה ולא על פי ההלכה. קיום השוויון בין המינים הינו אחת ממטרותיה הכלליות של החקיקה בישראל, ולכן החלטתה של מועצת העירייה, שלא נתנה כל משקל לעיקרון השוויון בהחליטה שלא לכלול נשים בגוף הבוחר רב עיר היא בלתי סבירה ופסולה.
  
• בג"צ 4247/97 סיעת מר"צ במועצת עיריית ירושלים נ' השר לענייני דתות נב ( 5 ) 241
  בפסק הדין נקבע כי אין למנוע מנציגים מהתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית להצטרף כחברים למועצות הדתיות שכן השקפת עולם אינה יכולה לפסול פלוני מחברות במועצה דתית, וזאת למרות הוראתה המפורשת של הרבנות הראשית שלא לצרף למועצות הדתיות אנשים אשר אינם נאמנים להלכה.

רבנות ראשית

• בג"צ 1912/97 צבי ריש , עו"ד נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל נב (5 ) 650
  בית המשפט קובע כי תכליתה של התקנה הנוגעת לכיסוי הראש בבית דין רבני היא לקבוע מנהג כבוד כלפי בית הדין ולכן היא אינה בגדר מצווה דתית ואינה מהווה כפייה דתית אלא מקיימת תכלית הרצויה בכל ערכאה שיפוטית .
  
• בג"צ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האיזורי בנתניה, (טרם פורסם).
  בפסק הדין נפסק כי חוק הגנת הפרטיות חל על בית הדין הרבני ובכללו כלל הפסילה הראיתי לפיו ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות אינה קבילה בהליך המשפטי. לאור זאת אין בית הדין רשאי לקבל כראיה תמונות שצילם הבעל בהן נראית אשתו מקיימת יחסי מין עם אחר ללא ידיעתה.
• בג"צ 6533/05 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, (טרם פורסם).
  בפסק הדין נדחית עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הרבני המחייב את העותרת בגרושין. בית המשפט חוזר על ההלכה לפיה הוא יתערב בהחלטות בית הדין הרבני רק כאשר ניתנו בחריגה מסמכות או כשנדרש סעד מן הצדק. נדחית טענת העותרת לפיה בית הדין הרבני מעניש נשים שפונות לערכאות אזרחיות על מנת שידונו בענייני הרכוש שלהן ושל בן זוגן.
• בג"צ 2232/03 פלונית נ' בית הדין הרבני האיזורי ת"א יפו, (טרם פורסם).
  בפסק הדין נקבע כי בית הדין הרבני הוא בעל סמכות ייחודית להתיר נישואין אזרחיים של יהודים אזרחי ישראל. עם זאת מכיוון שבית הדין הרבני מכיר בנישואין רק כלפי חוץ ואינו מכיר בחובות ובזכויות ההדדיות של בני הזוג בינם לבין עצמם, על אלה למצוא את פתרונם בבית המשפט האזרחי.
• בג"ץ 9476/96 מאיר סרגובי נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים .
  בפסק הדין נקבע כי אין בסמכותו של בית הדין הרבני להתיר נישואין אם אחד מבני הזוג אינו יהודי אף אם הצדדים מסכימים לכך שכן סמכות בית הדין מותנת בהיות שני בני הזוג יהודים. התרת נישואין בין בני דתות או עדות שונות תעשה רק על פי החוק להתרת נישואין המחייב פניה לבית המשפט למשפחה.
• בג"ץ 6103/93 סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד מח (4) 591.
  בית המשפט קובע כי לבית הדין הרבני אין סמכות מקורית (ראשונית) או סמכות אחרת לדון באכיפת חובת שיפוי בהסכם גירושין מן הטעם שאין זה מ"ענייני נישואין וגירושין" על פי חוק או עניין הכרוך בהם. תביעה לאכיפת הסכם ממוני הינה בסמכות בית המשפט האזרחי בלבד.
• בג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול.
  בית המשפט פוסק כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לאכוף תניית שיפוי חוזית בהסכם גירושין לאחר שתם הליך הגירושין בין בני הזוג, כיוון שסמכות זו אינה מענייני המעמד האישי ואינה כלולה בסמכותו המקורית על פי חוק. נפסק כי לבית הדין אין אלא את הסמכות אשר הדין נתן בידיו ולכן אף אינו יכול לקנות סמכות לדון בעניין מכח הסכמת הצדדים או מכח הסכם בוררות ביניהם.
• תמ"ש 19480/05 בבית המשפט לעינייני משפחה כפר- סבא.
  בית המשפט קובע כי לאישה עגונה אשר בית הדין הרבני חייב את בעלה ליתן לה גט עומדת עילת תביעה נזיקית כנגד עזבונו הן מכח עוולת הרשלנות והן מכח עוולת הפרת חובה חקוקה, ופוסק לזכותה פיצוי כספי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לה בשל עגינותה.
• בג"צ 8497/00 אירה פייג – פלמן נ' ג'אורג' פלמן, פ"ד נז(2) 118.
  בית המשפט פסק כי כאשר הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני טוענים לסמכות לדון בחלוקת הרכוש בעניין מסוים, יחול כלל כיבוד הדדי בין הערכאות והערכאה השנייה תיסוג מפני הכרעתה של הערכאה שהקדימה להחליט בשאלת הסמכות, למעט במקרים בהם מתקיים "טעם מיוחד".
• בג"צ 113/84 בנקובסקי נ' בית הדין האזורי בחיפה ואח' פ"ד לט(3) 365.
  בית המשפט פוסק כי הסמכות הייחודית של בית הדין מותנת בכך ששני הצדדים יהודיים. משקבע בית הדין כי האישה לא גוירה כהלכה ואיננה יהודיה הרי בכך שמט מידו את סמכותו לדון בתביעה ולכן קביעת בית הדין בדבר שלילת זכויותיה הרכושיות של האישה בטלה .
• בג"צ 2957/06 חסן חנן נ' משרד הבינוי והשיכון
  עתירה כנגד רב הישוב על סירובו להורות על בניית מקווה הטוהרה ביישוב באופן שיענה גם על הדרישות ההלכתיות של הנוהגים במנהג חב"ד. נפסק כי מסמכותו של רב היישוב לפסוק בנוגע לשאלות הלכתיות ביישוב ועל הגורמים המנהליים לפעול בהתאם להנחיותיו כגורם המקצועי. בית המשפט לא יתערב בהכרעה הלכתית, ולא קיימת לעותרים, או לכל מי שבוחר לנהוג במנהג מסוים, זכות קנויה המחייבת את המדינה לספק לו שירותי דת בהתאם.
• בג"צ 3269/95 כץ יוסף נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים
  בעתירה נדונה שאלת סמכותם של בתי-דין רבניים להוציא כתבי סירוב בתביעות שאינן בסמכותם לפי חוק שיפוט בתי דיו רבניים. בית המשפט משאיר בצריך עיון את שאלת סמכותם של בתי הדין לדון בתביעות ממוניות מכח הסכמת הצדדים לפי חוק הבוררות, אך קובע כי לבתי-הדין אין סמכות מעבר לסמכויות שניתנו להם בחוק מפורש ולכן אין הם מוסמכים להוציא כתבי סירוב גם בתביעות כאלה.